ברוכים הבאים וברוכות הבאות לבלוג החדש של ספקולציה!
בבלוג נעלה קישורים לאירועים, סיפורים, אתרים מעניינים ודברים טובים שקורים בארץ ובעולם. העורכות והכותבים (ולהיפך) שלנו יתארחו כאן גם בין הגליונות. הרשמו לניוזלטר שלנו כדי לקבל עדכונים, ועקבו אחרינו בפייסבוק!
בינתיים, רק בשביל ההתחלה, כמה דברים שנכתבו עם עליית הגיליון הראשון שלנו ברשת (עם שינויים ותוספות). להתראות בפוסטים הבאים!
♥
בסרט דוקומנטרי על הסופרת אורסולה ק׳ לה גווין, היא אומרת על המדע הבדיוני: ״הייתי רוצה שזה לא יהיה כנוע, אלא מרדני. אני רוצה לראות את המדע הבדיוני מדלג מעל החומות הישנות, עובר ישר לחומה הבאה ושובר גם אותה. סיפור דמיוני מלמד אנשים להיות מודעים לכך שיש דרכים אחרות לעשות דברים ודרכים אחרות להתקיים, שיש יותר מתרבות אחת ושזה טוב וכך צריך להיות.״
בימים אלו, נדמה שהמציאות משיגה את הדמיון. אנחנו חוזרים אל יצירות בדיוניות, ספקלטיביות – דיסטופיות פוסט-אפוקליפטיות – ומזהים בהן את המציאות שלנו. הן כבר לא רחוקות כפי שהיו קודם. לפעמים, ספרות ספקולטיבית יכולה לספר לנו על עצמנו יותר ממה שספרות ריאליסטית יכולה; ושהמדומיין יכול להקדים את הממשי, הוא לא מנותק ממנו. לכן, השאיפה שלנו היא לדמיין מחוזות חדשים, מרחיקי לכת אפילו יותר.
בספקולציה, המערכת מבקשת למצוא כתיבה ואמנות ספקולטיבית חדשה (וותיקה), שתשרטט לנו גבולות חדשים, כאלו שעוד לא חשבנו עליהם, בז׳אנרים שונים ומגוונים. אולי אפילו לא גבולות חדשים, אלא רק את אפשרות קיומם. כי זה מה שספרות ספקולטיבית עושה, יוצרת אפשרויות, בעולם בו הן נראות מעטות כל כך.
הגיליון הראשון של ספקולציה מרגש אותי מאוד (ואני חושבת שאני מדברת בשם במערכת ובשם מי שלוקחים בו חלק). גם הוא היה רק ספקולציה פעם. מין רעיון שהשתעשעתי בו כשהיו לי דברים אחרים, מציאותיים יותר לעשות. אבל גם הרעיון הזה הפך לממשות, והצטרפו אליו ואלי האנשים הכי טובים שיכולתי לדמיין.
הגיליון מכיל מגוון של יצירות ספקולטיביות מכל טווח הז׳אנרים האפשרי. הכותבים שלנו הם כותבים וותיקים וכותבים חדשים. כמו כן, בחרנו גם לפרסם מתוך יצירות ספקולטיביות שראו אור בארץ, ומתוך ספרים קלאסיים ומתורגמים. אנחנו רוצים למצוא קולות חדשים שמאתגרים את הדמיון והמחשבה, אך גם להיזכר ביצירות ותיקות יותר, שאולי נשכחו או לא זכו למספיק תשומת לב.
בתחום השירה – הפעם הבאנו חלקם מתוך הפואמה המופתית של הארי מארטינסון, ״אניארה״, בתרגומה של גלית חזן-רוקם. בגיליונות הבאים נמשיך לבחון את השירה הספקולטיבית – מהי שירה ספקולטיבית, מה מבדיל אותה משירה רגילה, שגם היא, בחלקה הגדול, ספקולטיבית מטבעה.
בגיליון מופיע גם סיפור גרפי, ואנחנו נמשיך לפרסם יצירות כאלו גם בהמשך.
כל גיליון שלנו ילווה ביצירותיו של אמן או אמנית שיש ביצירתם אלמנטים ומימדים ספקולטיביים, והפעם מלווה את הגיליון האמנית מאיה אטון, ביצירתה שחוזרת אל אחת מנקודות הראשית של המדע הבדיוני – פרנקנשטיין.
אז בזמן שהגיליון השני והשלישי כבר מתהווים, אני שמחה לשתף איתכם את הגיליון הראשון שלנו. אני מקווה שיספק לכם ולכן הנאה ועניין, כמו שהסבו לנו, כשקראנו את היצירות המרכיבות אותו לראשונה.
אני מודה לכל אחד מחברי המערכת על ההשקעה והזמן והמאמץ, לכותבות ולכותבים שהסכימו לכתוב לנו ולאלו ששיתפו אותנו ביצירותיהם, ולמכון הקשרים על התמיכה והאמון.
רינה ז׳אן ברוך