אָגְנֶס מֵקְּלוּג גָּרָה בְּבַיִת גָּבוֹהַּ וְצַר, כְּמוֹ מִגְדַּל קְצָת רוֹפֵף, אַךְ עוֹמֵד נֶהֱדָר.
מִבְּפָנִים טָעֲמוּ קִירוֹתָיו קָרָמֵל, וּבַחוּץ הוּא נֶחְבָּא בַּעֲנַן עֲרָפֶל.
השְׁמוּעוֹת עַל הַבַּיִת הָיוּ כְּבָר שָׁנִים, שֶׁכֵּן גָּרוּ בִּפְנִים אֲדוֹנִים מְשֻׁנִּים.
האחים הם שִׁבְעָה, לֹא דּוֹמִים כלל וּכְלָל, אַךְ נוֹלְדוּ הֵם כֻּלָּם בְּרֶגַע אֻמְלָל.
עִם פְּרִיחַת פִּטְרִיּוֹת וְצֵאת גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן, כְּשֶׁהַקֶּשֶׁת עוֹטֶפֶת אֶת כֹּל הֶהָמוֹן
הַבַּיִת הַצַּר הַנּוֹשֵׁק לַמְּרוֹמִים, הוֹלִיד אֶל חֵיקוֹ אֲנָשִׁים זוֹעֲמִים.
נוֹלְדוּ הֵם בְּנֵי מֵאָה, אוֹ מֵאָה ועֶשְׂרִים, כְּפוּפִים בְּגַבָּם, פַּרְצוּפִים זוֹעֲפִים.
הקְלָלָה עַל הַבַּיִת, חָשְׁבוּ הַקִּירוֹת, וּפִנּוֹת קָרָמֵל נֶהֶפְכוּ מְרִירוֹת.
בְּלִי שֶׁנּוֹדַע סוֹד לְכָל אִישׁ בָּעִיר, פֻּזְּרוּ הָאַחִים לָעוֹלָם הַקָּרִיר
הַבַּיִת עַצְמוֹ נִנְטַשׁ לְדוֹרוֹת, עַד שֶׁבָּאָה אֵלָיו אַחֲרוֹנַת הַיּוֹרְשׁוֹת.
אָגְנֶס מֵקְּלוּג, אִשָּׁה עֲקֻמָּה, עִם אַף מְחֻדָּד וְשֵׂעָר רַעְמָה.
חִיּוּךְ לֹא הָיָה עַל פָּנֶיהָ שָׁנִים, וְגַם אִם חָשְׁקָה בּוֹ, נִתְקַע הוּא בִּפְנִים.
מִיָּד נִכְנְסָה בְּפַרְצוּף כֹּה נִגְעַל – "הַבַּיִת דּוֹחֶה! אֲנִי בַּת מַזָּל!"
פָּרְקָה מִזְוָדוֹת, וּבָדְקָה חֲדָרִים, וְרָקְעָה בְּחָזְקָה עַל שְׁטִיחִים הֲדוּרִים.
"הַכֹּל כָּאן עָמִיד וְחָזָק וְיַצִּיב, לֹא אוּכַל שׁוּם דָּבָר כָּאן לִשְׁבֹּר כְּתַחְבִּיב."
זָרְקָה אֲנָחָה מְיֹאֶשֶׁת אֶל עַל, וְדָרְסָה עם רַגְלָה עַכָּבִישׁ בִּישׁ מַזָּל.
עִם הַשָּׁנִים כְּבָר הִכִּירוּ רֻבָּם, אֶת אָגְנֶס מֵקְּלוּג וְאָפְיָהּ הַמֻּגְזָם
תָּמִיד בְּהִיסְטֶרְיָה פָּנְתָה לְכֻלָּם, כְּאִלּוּ הִגִּיעַ קִצּוֹ שֶׁל עוֹלָם.
עֲקֵבֶיהָ כְּקֶבַע הִקִּישׁוּ חָזָק, עַל כֹּל מִדְרָכָה כְּמוֹ הָיְתָה הִיא עֲנָק.
וּמַהֵר הִיא הָלְכָה, בְּקֶצֶב נִמְרָץ, דָּחֲפָה מִדַּרְכָּהּ אֶת כֹּל מִי שֶׁקָּפַץ.
אַךְ יוֹתֵר מֵהַכֹּל וְהָיָה כֹּה מֻכָּר, הוּא מִנְהָג מְסֻיָּם וְיָחִיד וּמוּזָר.
לְכָל יוֹם בְּשָׁבוּעַ, כְּאִלּוּ זֶה חַג, היא חָבְשָׁה לְרֹאשָׁהּ מִגְבַּעַת כְּמוֹ גַּג.
עַשְׂרוֹת בַּשָּׁנִים אַף אִישׁ לֹא רָאָה אֵיךְ אָגְנֶס מֵקְּלוּג הִיא לְלֹא כּוֹבָעָהּ.
וְכָל כּוֹבַע הָיָה שׁוֹנֶה וּמְשֻׁנֶּה, וְלָרֹב גַּם מוּזָר וְגָדוֹל בַּמִּבְנֶה.
מִקָּטָן עַד גָּדוֹל, מֵרָחָב וְעַד צַר, הֵם יָשְׁבוּ עַל רֹאשָׁהּ יַצִּיבִים כְּמִבְצָר.
מֵרִאשׁוֹן עַד שַׁבָּת הִתְחַלְּפוּ כּוֹבָעִים, וְכָךְ כֹּל שָׁבוּעַ הוֹלְכִים וְשָׁבִים.
הָעִיר שָׁאֲלָה אַךְ נוֹתְרָה אֲבוּדָה, כּוֹבָעֶיהָ שֶׁל אָגְנֶס הָפְכוּ אַגָּדָה.
סַקְרָנוּת לֹא חָסְרָה, אַךְ אֱמֶת רַק הָיְתָה לַזְּקֵנִים שֶׁל הָעִיר שֶׁגָּדְלוּ עִם בֵּיתָהּ.
הֵם זָכְרוּ אֵיךְ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים זוֹעֲמִים, נִפְרְדוּ מֵהָעִיר לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
בְּנֵי מֵאָה נוֹלְדוּ, וְיִהְיוּ בְּמוֹתָם, כְּשֶׁגֶּשֶׁם יָרֹק יֵרֵד לְזִכְרָם.
וְאָכֵן מִדֵּי כַּמָּה עַשְׂרוֹת בַּשָּׁנִים, גֶּשֶׁם יָרֹק טִפְטֵף בֵּין עֲנָנִים.
בְּכָל יוֹם שֶׁל גֶּשֶׁם יָרֹק כַּזַּיָּת, הִגִּיעָה עִם דֹּאַר חֲבִילָה אֶל הַבַּיִת.
חֲבִילָה קְטַנְטַנָּה, כְּקֻפְסַת גַּפְרוּרִים, וְעָלֶיהָ בּוּלִים זוֹעֲפִים מֻדְבָּקִים.
הַבּוּלִים בִּדְמוּתָם שֶׁל שִׁבְעַת הָאַחִים, פְּרָט לְאָח שֶׁהַגֶּשֶׁם לָקַח לִנְצָחִים.
אָגְנֶס מֵקְּלוּג לָקְחָה כֹּל חֲבִילָה, וּפָרְמָה אֶת חוּטֶיהָ לְלֹא הַצְלָחָה.
אֵיךְ קֻפְסָה זְעִירָה מִסְתַּבֶּכֶת כָּל כָּךְ, כַּעֲסָהּ וְזַרְקָה עוֹד עֵץ אֶל הָאָח.
אַךְ עִם הַשָּׁנִים צִפּוֹרְנַיִים גִּדְּלָה וְאָגְנֶס הָפְכָה חַיַּת טֶרֶף גְּדוֹלָה.
כֹּל חֲבִילָה פָּתְחָה בִּשְׁנִיּוֹת, וּבִפְנִים שָׂם הֵצִיץ לוֹ כּוֹבַע פָּעוֹט.
אַךְ כְּשֶׁהוֹצִיאָה לָאוֹר, כֹּל כּוֹבַע שׁוֹבָב, נִמְתָּח וְגָדַל וְעַל רֹאשָׁהּ הוּא יָשַׁב.
כְּמוֹ כְּפָפָה לְיָד, כָּךְ הַכּוֹבַע לָרֹאשׁ, וְהֶחְמִיא לָהּ מְאֹד מִן מַרְאֶה עַכְבְּרוֹשׁ.
כָּךְ אָסְפָה לָהּ, אָגְנֶס, שִׁבְעָה כּוֹבָעִים, מִי חָשַׁב שֶׁתִּשְׂמַח עַל מוֹתָם שֶׁל אַחִים.
מֵאָז כְּבָר שָׁנִים זֶהוּ נֹהַג קָבוּעַ, בּוֹ אָגְנֶס עִם כּוֹבַע כֹּל יוֹם בְּשָׁבוּעַ.
שְׁמוּעוֹת עַל חַיּוֹת וּזְבוּבִים בִּשְׂעָרָה הִצְחִיקוּ אֶת אָגְנֶס, הִצְחִיקוּ נוֹרָא.
כִּי אָגְנֶס מֵקְּלוּג הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת, מִי עוֹד כָּךְ כָּמוֹהָ כַּזֹּאת מְהֻדֶּרֶת?
בְּיוֹם רִאשׁוֹן חָבְשָׁה כּוֹבַע גָּדוֹל, שֶׁנָּתַן לָהּ פֶרְגּוּס, דּוֹדָהּ הֶעָגֹל.
זֶהוּ כּוֹבַע רְחַב שׁוּלַיִם וְרַדְרַד, עִם סְנָאִי בַּקָּדְקוֹד וּפְרָחִים עַל הַצַּד.
מַתְּנָתוֹ שֶׁל דּוֹד גִּילְרוֹי לְיוֹם שֵׁנִי, הִיא כּוֹבַע קָטָן וּמְעַט עַצְבָּנִי.
עִם שְׁנֵי גִּבְעוֹלִים שֶׁטִּיְּלוּ עַד שָׁמַיִם, וְרֶשֶׁת סְגֻלָּה שֶׁהִסְתִּירָה עֵינַיִם.
בְּיוֹם שְׁלִישִׁי כְּבָר הָיְתָה חֲגִיגָה, לַכּוֹבַע הָיוּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת, כְּמוֹ עוּגָה.
מַתְּנָתוֹ שֶׁל דּוֹד שֶׁיְימוֹס כַּזֹּאת מְשַׂמַּחַת, הִגִּיעָה תָּמִיד עִם עוּגָה עַל צַלַּחַת.
בְּיוֹם רְבִיעִי דּוֹד לוּרְקָאן הִפְתִּיעַ, כְּשֶׁכּוֹבַע תְּמָנוּן לְפֶתַע הוֹפִיעַ.
שְׁמוֹנַת זְרוֹעוֹתָיו שֶׁטִּיְּלוּ עַל פָּנֶיהָ, הִבְרִיחוּ מִאָגְנֶס תָּמִיד אֶת שְׁכֵנֶיהָ.
דּוֹד קְלֵנְסִי הוֹרִישׁ לְיוֹם חֲמִישִׁי, מִן כּוֹבַע צָהֹב וּמְעַט יַבְשׁוּשִׁי.
הָיָה קְצָת דּוֹמֶה לְבֵיצַת תַּרְנְגֹלֶת, עִם רֵיחַ כְּאִלּוּ עָשׂוּי הוּא מִפְּסֹלֶת.
הַכּוֹבַע לִפְנֵי הָאַחֲרוֹן אָז הִגִּיעַ, "זֶה כּוֹבַע שִׁשִּׁי!" כָּךְ אָגְנֶס הֵרִיעָה.
דּוֹד דֶּרְמוֹט נָתָן כּוֹבַע דְּלַעַת כָּתֹם, שֶׁהִסְתִּיר אֶת אָזְנֶיהָ וְשָׁמַר עַל הַחֹם.
שַׁבָּת הִתְקַבְּלָה עִם מִגְבַּעַת גְּבוֹהָה. סְרָטִים לְאָרְכָּהּ וְתַחְתִּית מַלְמָלָה.
דּוֹד אָדְרָן אָהַב לְרֹאשׁוֹ מִגְבָּעוֹת, בְּיִחוּד בְּיָמִים כְּשֶׁלָּבַשׁ הוּא שְׂמָלוֹת.
וְכָךְ הִתְהַלְּכָה לָהּ אָגְנֶס קָבוּעַ, עִם כּוֹבַע נִפְלָא לְכָל יוֹם, כֹּל שָׁבוּעַ.
שִׁבְעַת כּוֹבָעֶיהָ הָיוּ עוֹלָמָהּ וְהָפְכוּ אֶת חַיֶּיהָ חֲוָיָה נְעִימָה.
אַךְ יוֹם גֶּשֶׁם מַפְתִּיעַ הֶחְסִיר מִלִּבָּה, פְּעִימָה אוֹ שְׁלוֹשִׁים שֶׁעָשׂוּ מְסִבָּה.
בְּאֶמְצַע טִגּוּן בְּשֶׁמֶן עָמֹק, טִפְטֵף לוֹ בַּחוּץ שׁוּב גֶּשֶׁם יָרֹק.
גֶּשֶׁם יָרֹק הוּא תְּפִלָּה מְיֻחֶלֶת, אַךְ אָגְנֶס הָלְכָה מְבֹהֶלֶת לַדֶּלֶת.
עָמְדָה שָׂם שָׁעָה בִּתְחוּשַׁת רִקָּבוֹן, לֹא זָזָה מִשָּׁם עַד צִלְצוּל פַּעֲמוֹן.
בְּפֶתַח הַדֶּלֶת עָמַד הַדַּוָּר. חִיֵּךְ הוּא אֶל אָגְנֶס, חִיּוּךְ מְכֹעָר.
אַךְ אָגְנֶס מֵקְּלוּג לֹא יָדְעָה לְחַיֵּךְ וְלָכֵן כֹּל חִיּוּךְ נִרְאָהּ לָהּ מוֹשֵׁךְ.
"שָׁלוֹם לְךָ גְּבִרְתִּי הַיָּפָה בְּנָשִׁים, הִנֵּה חֲבִילָה, זֶהוּ כּוֹבַע קְסָמִים!"
נִפְעֲרוּ אָז עֵינֶיהָ שֶׁל אָגְנֶס בְּפַחַד. "כּוֹבַע קְסָמִים", אָמְרוּ שׁוּב בְּיַחַד.
"אֵין זֶה אֶפְשָׁרִי, זֹאת טָעוּת בַּמִּשְׁלוֹחַ, קְרוֹבַי כֻּלָּם מֵתוּ, שׁוֹכְבִים שָׂם בְּנוֹחַ."
"תְּנִי בִּי אֵמוּן גְּבִרְתִּי הַיְּקָרָה, מַתָּנוֹת זֶה נֶחְמָד, זֶה כְּלָל לֹא נוֹרָא."
אַךְ אָגְנֶס מֵקְּלוּג יָדְעָה מָה קָרָה. עוֹד כּוֹבַע נוֹסָף? אִם כָּךְ זֹאת צָרָה!
כֵּיצַד זֶה לְפֶתַע נוֹלַד לָהּ קָרוֹב, שֶׁכָּךְ הוּא הִפְתִּיעַ אוֹתָהּ, זֶה לֹא טוֹב.
עַכְשָׁיו יִהְיוּ לָהּ שְׁמוֹנָה כּוֹבָעִים, וְאֵיךְ תִּסְתַּדֵּר הִיא כְּשֶׁאֵין עוֹד יָמִים?
בְּכַעַס טָרְקָה אֶת הַדֶּלֶת מִיָּד, חַלּוֹנוֹת נָעֲלָה וְכִסְּתָה חִישׁ בְּבַד.
הַבַּיִת נִנְעַל וְנִסְגָּר לִמְבַקְּרִים,וְאָגְנֶס פָּתְחָה אֶת כֹּל הַסְּפָרִים.
תּוֹלְדוֹת מִשְׁפַּחְתָּהּ נִפְרְשׁוּ בְּפָנֶיהָ, קִמְּטֵי הַבָּעָה חִבְּקוּ אֶת עֵינֶיהָ.
בְּזַעַם בָּדְקָה אֶת הִיסְטוֹרְיַת דּוֹדֶיהָ, כֵּיצַד לֹא יָדְעָה עַל שְׁמוֹנַת כּוֹבָעֶיהָ.
בַּזֹּאת יְדוּעָה הִיא בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, וְעַכְשָׁיו הִסְתַּבְּכָה וְהִיא כֹּה אֻמְלָלָה.
כֵּיצַד תִּתְמוֹדֵד עִם שְׁמוֹנָה כּוֹבָעִים, כְּשֶׁשָּׂבוּעַ מֵכִיל אֶת שִׁבְעַת הַיָּמִים.
"שִׁבְעָה, לֹא יוֹתֵר!" כָּךְ אָגְנֶס בָּכְתָה, וְקִנְּחָה אֶת אַפָּהּ בְּעֶזְרַת מִמְחָטָה.
יָמִים וְלֵילוֹת הִסְתַּגְּרָה לָהּ הַגְּבֶרֶת, בְּבַיִת חֲשׂוּךְ כְּשֶׁכֻּלָּהּ מְמֻרְמֶרֶת.
חִפְּשָׂה פִּתְרוֹנוֹת וּתְשׁוּבוֹת אוֹ תְּרוּפָה, וּכְמוֹ רוּחַ רָעָה הִיא הָיְתָה רְדוּפָה.
לֹא תָּנוּחַ עוֹד יוֹם עַד בּוֹאוֹ שֶׁל פִּתְרוֹן, וּפָנֶיהָ עָטוּ מַסֵּכַת חִוָּוֽרוֹן.
עוֹנוֹת הִתְחַלְּפוּ בָּרְחוֹב שֶׁהֵבִיא מֵחָמִים לְחוֹרְפִּי, מֵאָבִיב לִסְתָוִי.
אֲנָשִׁים לֹא יָדְעוּ אֶת סִבַּת הַדָּבָר, אֵיךְ הִרְגִּישׁוּ כָּבֵד וּמֵעִיק וּמוּזָר.
לְאָגְנֶס מֵקְּלוּג לֹא הָיוּ חֲבֵרִים, אַךְ הָיְתָה הִיא בַּנּוֹף כְּמוֹ חֵלֶק מַשְׁלִים.
וְכָךְ כְּשֶׁפִּתְאוֹם נֶעֶלְמָה לָהּ הַגְּבֶרֶת, הִרְגִּישׁוּ בָּעִיר מִן תְּחוּשָׁה מְסַחְרֶרֶת.
חָשְׁבוּ הָרוֹפְאִים שֶׁתָּקְפָה מַגֵּפָה, אַךְ דָּבָר לֹא הוּכַח כְּסִבַּת הַתְּקִיפָה.
יָצָא רֹאשׁ הָעִיר לַמִּרְפֶּסֶת לִנְאֹם, וּבִקֵּשׁ מִכֻּלָּם לַעֲמֹד בַּמָּקוֹם.
לְאַחַר שֶׁכֻּלָּם הִשְׁתַּתְּקוּ לְהַקְשִׁיב, אָמַר רֹאשׁ הָעִיר "בִּרְצוֹנִי לְהַרְחִיב.
חָשׁוּב שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁאֵין מָה לִדְאֹג. וְאַסְבִּיר בְּפֵרוּט בְּלִי לִצְחֹק אוֹ לִלְעֹג.
אֶתֵּן לְכֻלְּכֶם תְּשׁוּבָה מְסַפֶּקֶת, הַיּוֹם כְּבָר תּוּכְלוּ לִישֹׁן שׁוּב בְּשֶׁקֶט."
וְאָז בְּלִי לוֹמַר עוֹד מִשְׁפָּט אוֹ מִלָּה, הִסְתַּלֵּק חֲזָרָה בִּבְחִילָה לַמְּחִילָה.
עָמַד וְחִכָּה הַקָּהָל הֶהָמוּם, עוֹד דַּקָּה וְחָמֵשׁ וְשָׁעָה, וְלֹא כְלוּם.
כְּשֶׁהֵבִינוּ כֻּלָּם שֶׁנִּגְמַר הַנְאוּם, וְהִנֵּה מַנְהִיגָם נֶעֱלַם לַיְּקוּם,
מָחֲאוּ הֵם כַּפַּיִם חָזָק בִּתְחִיָּה, אֵין כְּמוֹ רֹאשׁ הָעִיר – פּוֹתֵר כֹּל בְּעָיָה!
לְאַט לְאַט שִׁגְרַת הַיּוֹמְיוֹם, חָזְרָה לְעַצְמָהּ וְשָׁבָה לִנְשֹׁם.
אָמְנָם דְּאָגָה לֹא הֵצִיפָה עוֹד אִישׁ, אַךְ בַּבֶּטֶן גָּעַשׁ לוֹ רַעַשׁ מַחְרִישׁ.
אֵי שָׂם בֵּין קִירוֹת עֲשׂוּיִים קָרָמֵל, כְּשֶׁחוֹשֵׂךְ אָפֵל אֶל הַבַּיִת זוֹחֵל,
טוֹבַעַת עָמֹק בֵּין דַּפִּים שֶׁל הִיסְטוֹרְיָה, בְּלִי שׁוּם רַעְיוֹן אוֹ אֲפִלּוּ תֵּאוֹרְיָה,
אָגְנֶס חִפְּשָׂה אֶת סִבַּת הַדָּבָר, כְּשֶׁכָּל הַמֻּכָּר לָהּ לְפֶתַע נִשְׁבַּר.
אַךְ אָז יוֹם אֶחָד נִגְמְרוּ הַדְּמָעוֹת. נֶעֶלְמוּ כְּמוֹ כִּשּׁוּף חֲלוֹמוֹת בַּלָּהוֹת.
גִּלְּתָה הִיא לְפֶתַע מֵידָע נֶעֱלַם, נִפְעֲרוּ אָז עֵינֶיהָ, קוֹלָהּ גַּם נָדַם.
הֵבִינָה מִיָּד אֵיךְ פֻסְפַס הָעִנְיָן, וְכָעֵת לְפָנֶיהָ נִפְרַשׁ הַדְּיוֹקָן.
לֹא דּוֹד נֶעֱלַם הָיְתָה הֲסִבָּה, אֶלָּא דּוֹדָהּ, וְזֶה כְּבָר עִנְיָן לִמְסִבָּה.
בָּלָגָן שֶׁכָּזֶה הִתְחִיל רַק בִּגְלַל, שֶׁהַדּוֹדָה אֶלְוָהּ נוֹלְדָה בַּת מַזָּל.
מִיָּד לְאַחַר שֶׁנּוֹלְדוּ הָאַחִים, שֶׁהוּנְחוּ בִּמְהִירוּת בְּקֻפְסַת שִׁמּוּרִים,
נוֹלְדָה גַּם אָחוֹת, שְׁמַנְמַנָּה וּשְׂמֵחָה, שֶׁגָּרְמָה לְהוֹרֶיהָ אַנְחַת רְוָחָה.
שִׁבְעַת הָאַחִים, בְּנֵי מֵאָה בְּעֵרֵךְ, בִּמְהֵרָה וּבְסוֹד נִשְׁלְחוּ הֵם לַדֶּרֶךְ.
וְאָחוֹת קְטַנְטַנָּה בַּת מָאתַיִם וּקְצָת, שֶׁהָיְתָה קֶרֶן אוֹר עִם מַבָּט מְהֻפְּנָט,
נִשְׁכְּחָה מֵאָחוֹר כִּי הֵם כֹּה מִהֲרוּ, לְסַלֵּק אֶת שִׁבְעַת הָאַחִים שֶׁבָּרְאוּ.
דּוֹדָהּ אֶלְוָהּ נוֹתְרָה בְּחֵיק מִשְׁפַּחְתָּהּ, וּבְקֻפְסַת שִׁמּוּרִים הִיא גָּדְלָה בְּלִי שְׂרִיטָה.
אַךְ אִם כָּכָה אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁאָגְנֶס מֵקְּלוּג לֹא שָׁמְעָה עַל אָחוֹת?
וְאָז לָחֲשׁוּ קִירוֹת קָרָמֵל שֶׁחָזְרוּ לְהַמְתִּיק אֶת בֵּיתָם הֵאָפֵל;
מִנְהַג הָאַחִים וְגִשְׁמָם הַיָּרוֹק, הָיָה גַּם חֶלְקָהּ שֶׁל אֶלְוָהּ בַּחוֹק.
אַךְ אֶלְוָהּ גָּדְלָה לִגְבֶרֶת נוֹרְמָלִית, עִם קִפּוֹד מְדַבֵּר וֶאֱגוֹז בְּתוֹר בַּיִת.
וְכָל דְּאָגָה שֶׁפָּלְשָׁה לַהוֹרִים הָיְתָה רַק לְהַסְתִּיר אֶת שִׁבְעַת הָאַחִים.
כָּל כָּךְ פָּחֲדוּ מָה יַגִּידוּ כֻּלָּם, שֶׁבְּצַעַר נוֹצַר הַסִּפּוּר הַמֻּשְׁלָם.
מִשִּׁבְעַת הָאַחִים נִרְקְמָה אַגָּדָה, תַּיָּרִים נָהֲרוּ אֶל הָעִיר בִּזְכוּתָהּ.
וְסוֹד מִשְׁפָּחָה שֶׁיָּרַד לַמַּחְתֶּרֶת, נִשְׁטַף אֶל הָעִיר וְהָפַךְ לְמַזְכֶּרֶת.
וְכָךְ נִשְׁכְּחָה מִכֻּלָּם הָעֻבְדָּה שֶׁיֵּשׁ בַּסִּפּוּר גַּם אָחוֹת אֲבוּדָה.
לָכֶן שָׁכְחוּ בְּבוֹא הַשָּׁנִים לְעַדְכֵּן יְלָדִים, נְכָדִים וְנִינִים,
כָּךְ שֶׁאִם בְּטָעוּת וְגֶשֶׁם יָרֹק יֵרֵד בֵּין פִּסְגָּה לְבֵין עֵמֶק רָחוֹק,
יֵדַע הַיּוֹרֵשׁ לְמָה לְצַפּוֹת, יַעֲרֹךְ שֻׁלְחָנוֹת וְיִפְרֹשׁ אַף מַפּוֹת.
וְכָעֵת כְּשֶׁאָגְנֶס הֵבִינָה הַכֹּל, נָפַל מִלִּבָּה כְּמוֹ סֶלַע גָּדוֹל.
לְפֶתַע נָשְׁמָה נְשִׁימָה עֲמֻקָּה, וּבָלְעָה קְצָת אָבָק וּמִיַּד נֶחְנְקָה.
אַךְ הָרוּחַ נָשְׁבָה כְּמוֹ כִּשּׁוּף שֶׁהֻזְמַן, וְנִקְּתָה אֶת הַבַּיִת שֶׁעָצַר לוֹ בַּזְּמַן.
וְאָז כְּשֶׁרֹאשָׁהּ נָקִי מִצָּרוֹת, נִזְכְּרָה לָהּ אָגְנֶס בַּחֲדָשׁוֹת בּוֹעֲרוֹת.
מַתְּנָתָהּ שֶׁל אֶלְוָהּ עוֹד לֹא נִפְתְּחָה, וְנָכוֹן שֶׁעוֹד כּוֹבַע יַעֲשֶׂה לָהּ פְּרִיחָה.
אַךְ כְּמוֹ פֶּלֶא חִיּוּךְ עַל פְּנֵי אָגְנֶס זָרַח, כִּי כֹּל דּוֹד נוֹסָף זֶה הֲרֵי מְבֹרָךְ.
וְאוּלַי עִם מַזָּל אוֹ קַמְצוּץ שֶׁל גּוֹרָל, תִּהְיֶה בַּקֻּפְסָה צִנְצֶנֶת חַרְדָּל.
נִגְּשָׁה לַקֻּפְסָה גְּבֶרֶת אָגְנֶס מֵקְּלוּג, וְעָבְרָה בְּגוּפָהּ מִן תְּחוּשָׁה שֶׁל דִּגְדּוּג.
תְּחוּשָׁה שֶׁאָמְרָה שֶׁזֶּה יוֹם מְיֻחָד, וְלָכֵן בְּוַדַּאי תְּקַבֵּל שׁוֹקוֹלָד.
מִיָּד בְּעֶזְרַת צִפּוֹרְנַיִים חַדּוֹת, פָּתְחָה בְּיָדַיִם מְעַט נִרְעָדוֹת.
וְאֶל תּוֹךְ הַקֻּפְסָה הִכְנִיסָה רֹאשָׁהּ, אַךְ מִיָּד הִיא קָפְצָה בְּמַבָּט מְרֻשָּׁע.
"עוֹד כּוֹבַע! עוֹד כּוֹבַע קִבַּלְתִּי הַיּוֹם. זֶה סִיּוּט, זוֹ מַכָּה, זֶה נוֹרָא וְאָיּוֹם!"
אַךְ לִפְנֵי שֶׁזָּרְקָה אֶת הַכּוֹבַע לַפַּח, וְשָׁבְרָה אֶת הַקִּיר עִם מַגָּף מְצֻחְצָח,
הִבִּיטָה בַּכּוֹבַע שֶׁאֶלְוָהּ שָׁלְחָה, וּפִתְאוֹם כֹּל גּוּפָהּ הִתְמַלֵּא מְבוּכָה.
בִּשְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת אֶת הַכּוֹבַע הֵרִימָה, בָּחֲנָה מִן הַצַּד, מֵאָחוֹר, מִקָּדִימָה.
הַכּוֹבַע הָיָה מְשֻׁנֶּה וּמוּזָר. הַכּוֹבַע בִּכְלָל לֹא הָיָה מְהֻדָּר.
מִנַּיְלוֹן עָשׂוּי וְעִם גּוּמִי מָתוּחַ, וּלְמַעְלָה קַרְפָּד יְרַקְרַק וְתָפוּחַ.
"אֵיזֶה מִן כּוֹבַע כָּעוּר וְטִפְּשִׁי. מַתָּנָה מְאַכְזֶבֶת, כֹּה לֹא שִׁמּוּשִׁי."
אַךְ בֵּין עֲטִיפוֹת לְפֶתַע בִּצְבֵּץ, כַּרְטִיס מִזָּהָב בְּמִסְגֶּרֶת שֶׁל עֵץ.
אָגְנֶס הִבִּיטָה קַלּוֹת בַּכַּרְטִיס, וּלְרֶגַע חָשְׁבָה שֶׁאוּלַי זֶה תַּכְסִיס.
אַךְ מִיָּד שְׁתֵּי אָזְנַיִם סָתְמָה בְּיָדֶיהָ, מַחֲשָׁבוֹת שֶׁכָּאֵלֶּה זֶה סְתָם מְיַגֵּעַ.
וְלָכֵן אֶת כַּרְטִיס הַזָּהָב הִיא לָקְחָה, נֶעֶמְדָה בְּטוּחָה וְנִגְּשָׁה לַמְּלָאכָה.
הִיא עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ כִּמְעַט עַד הַסּוֹף, וְהִרְחִיקָה רֹאשָׁהּ מֵחֲשַׁשׁ שֶׁתַּחְטֹף.
וְאָז אֶת כַּרְטִיס הַזָּהָב הִיא פָּתְחָה, וְאַחֲרֵי שְׁתֵּי שְׁנִיּוֹת צָחֲקָה בְּשִׂמְחָה.
בְּתוֹךְ הַכַּרְטִיס, אוֹתִיּוֹת מִזָּהָב, בֵּרְכָה אוֹתָהּ אֶלְוָהּ וְכָךְ שָׂם נִכְתַּב:
"אָגְנֶס מֵקְּלוּג, שָׁלוֹם יְקָרָה, הִנְנִי זָרָה לָךְ, אַךְ זֶה לֹא נוֹרָא.
שְׁמִי דּוֹדָהּ אֶלְוָהּ, נָעִים לְהַכִּיר, וַדַּאי אַתְּ מֻפְתַּעַת, עַל כֵּן זֹאת אַסְבִּיר.
אֲנִי הָאָחוֹת הַשְּׁמִינִית לַשִּׁבְעָה, עָלַי לֹא שָׁמְעוּ, זוֹהִי קְצָת אַכְזָבָה.
אַךְ כָּעֵת הִתְמַזֵּל מַזָּלֵךְ – אֲנִי מֵתָה! אֶפְשָׁר לְדַבֵּר סוֹף סוֹף, אֵיזֶה קֶטַע!
יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאַחַי בְּמִנְהָג, שָׁלְחוּ כּוֹבָעִים כְּשֶׁתּוֹקְפָם מִיָּד פָּג.
לָךְ יֵשׁ מַזָּל שֶׁכּוֹבַע קִבַּלְתָּ כְּשֶׁמֵּתוּ קְרוֹבַיִךְ בְּאֹפֶן מֻחְלָט.
בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לְחַיַּי כְּגוֹזָל, דּוֹדַי אָז שָׁלְחוּ לִי חַרְגּוֹל מְנֻזָּל.
וּבְצַעַר גָּדוֹל לֹא הָיָה זֶה מִקְרִי, כֹּל פְּרֵדָה מִדּוֹדַי – עוֹד חַרְגּוֹל אַפְרוּרִי.
לָכֵן מִגִּיל אֶפֶס וְעַד גִּיל פְּרֵדָה, הָפַךְ שְׁמִי בָּרְחוֹב – חַרְגּוֹלִית חֲמוּדָה.
אַךְ כָּעֵת גַּם אֲנִי כְּבָר אֵי שָׂם בַּמְּרוֹמִים, וְלָכֵן אֲפַנֵּק בְּעוֹד כּוֹבַע מַקְסִים.
אַךְ שֶׁלֹּא כְּמוֹ אַחַי שֶׁרָצוּ לְהַפְצִיץ בְּכוֹבַע רְחוֹב שֶׁנּוֹעַד לְהַשְׁוִיץ,
הִנֵּה מַתָּנָה יְעִילָה לַפַּדַּחַת, מֵעֹמֶק לִבִּי הִנֵּה כּוֹבַע מִקְלַחַת!"
אָגְנֶס קָפְצָה וְשָׂמְחָה עַד מְאֹד, הָעוֹלָם הִתְהַפֵּךְ מִשָּׁחוֹר לְוָרֹד.
הַלַּחַץ יָרַד מִלִּבָּה וְחַיֶּיהָ, וּכְבָר תֵּאָבוֹן יֵשׁ לְרֶגֶל צְפַרְדֵּעַ.
פִּתְאוֹם לֹא צָרִיךְ לִדְאֹג לַשָּׁבוּעַ, כֹּל כּוֹבַע יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ הַיָּדוּעַ.
אֶפְשָׁר שׁוּב לָצֵאת לָרְחוֹבוֹת בְּגָאוֹן, לְהַבְהִיל מֵחָדָשׁ אֶת כֹּל הֶהָמוֹן.
וְכָךְ הַשַּׁלְוָה שׁוּב חָזְרָה אֶל הָעִיר, וְהַפַּעַם הִרְגִּישׁוּ כֻּלָּם בָּאֲוִיר.
אֵיךְ פִּתְאוֹם קַל לִנְשֹׁם, וּפִתְאוֹם יֵשׁ מִן אֹשֶׁר, וְהַכֹּל בַּמָּקוֹם וְכֻלָּם שׁוּב בְּכֹשֶׁר.
וְאֵי שָׂם בְּקָצֶה שֶׁל עֲנַן עֲרָפֶל, עָמַד לוֹ מִן בַּיִת שֶׁתֵּכֶף נוֹפֵל.
מִבִּפְנִים טָעֲמוּ קִירוֹתָיו קָרָמֵל, עִם אַלְפֵי חֲרָקִים וְגַם אָח מִשְׁתַּעֵל.
וּגְבֶרֶת אַחַת מְאֹד מְטֻפַּחַת, שֶׁבִּלְּתָה רֹב הַיּוֹם בַּחֲדַר הַמִּקְלַחַת.
כֹּל הַיּוֹם רַק זִמְרָה וְרָקְדָה וְחִיְּכָה, וְקָפְצָה עַל כֹּל שְׁבִיל וְעַל כֹּל מִדְרָכָה.
רַק שֶׁאָז יוֹם אֶחָד רָעֲמוּ רְעָמִים, וּבְרָקִים גַּם הֵאִירוּ שָׁמַיִם שְׁחוּמִים.
וּלְפֶתַע בְּשֶׁקֶט, וְזֶה כְּבָר לֹא צְחוֹק, טִפְטֵף לוֹ מִמַּעַל גֶּשֶׁם יָרֹק.
נִפְעֲרוּ אָז עֵינֶיהָ שֶׁל אָגְנֶס בְּזַעַם, מָה אֲמוּרָה לַעֲשׂוֹת הִיא הַפַּעַם?
הִזְדַּקְּפָה בָּאַמְבַּטְיָה, הִבִּיטָה בְּלִי כּוֹחַ, כֹּל מָה שֶׁרָצְתָה זֶה לָקוּם וְלִבְרֹחַ.
וְעַל כֵּן בְּמַבָּט מְיֹאָשׁ לַחַלּוֹן, הִיא צָנְחָה אֶל הַמַּיִם וְהָלְכָה לָהּ לִישֹׁן.
מֵאָז אוֹתוֹ יוֹם הַשְּׁמוּעוֹת רָחֲשׁוּ, כְּמוֹ אָבָק שֶׁל קְסָמִים בֵּין בָּתִּים לָחֲשׁוּ;
שֶׁבְּבַיִת גָּבוֹהַּ וְצַר וּמוּזָר, כְּמוֹ מִגְדַּל קְצָת רוֹפֵף אַךְ עוֹמֵד נֶהֱדָר,
הֶעָטוּף בְּעָנָן עֲרָפֶל מִסְתּוֹרִי, וּמַסְתִּיר אֶת פָּנָיו שֶׁל מָקוֹם אַכְזָרִי,
כַּיּוֹם קִירוֹתָיו מִקַּרְקַע עַד גַּג, עֲטוּפִים כּוֹבָעִים מִכָּל סוּג וּמוּתָג.
מִסְתַּבֵּר שֶׁמֵּאָז שֶׁהָלְכָה לָהּ לִישֹׁן, אָגְנֶס מֵקְּלוּג יָצְרָה שִׁטָּפוֹן.
גְּשָׁמִים יְרֻקִּים לֹא הִפְסִיקוּ לָרֶדֶת, וְכָךְ כּוֹבָעִים גַּם הוֹפִיעוּ בַּדֶּלֶת.
אַךְ אִישׁ לֹא פָּתַח לְדַוָּר הֶהָרוּג, שֶׁחָלַם עַל מֵקְּלוּג שֶׁתִּהְיֶה לוֹ בַּת זוּג.
וְכָךְ הִצְטַבְּרוּ כּוֹבָעִים לְמַכְבִּיר, הַשָּׁנִים גַּם עָבְרוּ בְּקֶצֶב מָהִיר.
אָז אָמְרוּ הַשְּׁמוּעוֹת מִן דָּבָר מְיֻחָד: אִם תַּגִּיעוּ אַתֶּם לַבַּיִת לְבַד,
וְתַצְמִידוּ אָזְנַיִם לְקִיר קָרָמֵל, שֶׁהָיָה גַּם מָתוֹק, מְחַבֵּק וְאָפֵל,
אָז תּוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב לְרַחַשׁ הַמַּיִם, וְאִתּוֹ נְחִירוֹת מַחֲרִישׁוֹת שְׁתֵּי אָזְנַיִם.
זֹאת הַגְּבֶרֶת בְּתוֹךְ אַמְבַּטְיָה שׁוֹכֶבֶת, כְּבָר עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים הִיא פָּשׁוּט מְפַחֶדֶת,
מִגֶּשֶׁם יָרֹק מְבַשֵּׂר מַתָּנָה, שֶׁגּוֹרֵם לִכְאֵב מְבֻלְגָּן בְּבִטְנָהּ.
וְלִגְבֶרֶת עִם סֵדֶר וְלוּחַ זְמַנִּים, זֶה נוֹרָא כְּשֶׁפִּתְאוֹם הַחַיִּים מִשְׁתַּנִּים.
וְעַל כֵּן בָּאַמְבַּטְיָה תְּקוּעָה הִיא לָעַד, הַשְּׁמוּעוֹת מְסַפְּרוֹת שֶׁעָצוּב לָהּ לְבַד.
אַךְ אַל תִּדְאֲגוּ לָאִשָּׁה הַנִּכְבֶּדֶת, חִיּוּךְ עַל פָּנֶיהָ יוֹשֵׁב בְּלִי לָרֶדֶת.
מֵאָז שֶׁהִצְלִיחָה מְעַט לְחַיֵּךְ, נִתְקְעוּ לְחַיֶּיהָ בְּמַבָּט מְגַחֵךְ.
אָז תִּתְּנוּ מְלוֹא כָּבוֹד בְּלִי מִלָּה שֶׁל לִגְלוּג, כִּי אִם לֹא, תְּסַיְּמוּ כְּמוֹ אָגְנֶס מֵקְּלוּג.
אלון שילדקראוט, מחבר הספרים פה גדול איינשטיין ו-לריב זה הכי מגניב, איש תוכן המתמחה בעולם הילדים והנוער, מאייר וסטוריבורד-ארטיסט ובעל הבלוג הספרותי ספרים לפרצוף.